#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מה הטעמים לאיסור רכיבה על בהמה או ספינה לצורך לוית האבלים את המת אפילו ביו""ט ב'. ב. מה הדין אם לא יכולים ללכת ברגליהם ותתבטל מצות לויה. ג. האם יש להתיר לקברנים בכל אופן."	"א. חשש חתיכת זמורה. ב. זילותא דיו""ט. ב. הרכיבה אינה כבוד המת אלא לכבוד החיים, ולא הותר זה ביו""ט. ואף שתתבטל מצות לויה לא ירכבו. ג. הט""ז מקל בטורח קצת והבה""ל כתב דלטעם דזילותא דיו""ט אין להקל אלא בטורח גדול.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקכו סז עד סוף תקכז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"א. מהו לחלל יו""ט א' עבור קבורת מת מצוה. ב. מהו ללכת או לרכוב על בהמה ביו""ט ב' בשביל להביא לכאן מת שנשתהא ומוטל בבית בין העכו""ם או בשדה בעיר אחרת, ויגיעו לכאן אחרי היו""ט."	"א. מת מצוה אינו דוחה שבת ויו""ט א'. ב. המחבר והרמ""א מתיר מיהו לרכוב אסור אא""כ יש חשש אכילת כלבים או שרפה. ואף אם יחזרו אחרי יו""ט.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקכו סז עד סוף תקכז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מהו לקבור ביו""ט ב' ע""י ישראל א. נפל ודאי ומהו למולו. ב. ספק נפל ומהו למולו. ג. תינוק שמת תוך ל' וגמרו צפורניו וכו'. ד. תינוק גדול ומהו למולו. ומה הדין בהנ""ל ע""י עכו""ם."	"א. אסור. ב. אסור לדעת השו""ע וי""א שקבורת נפלים מצוה ושרי ע""י גוי. ג. לשו""ע שרי דבחזקת קיימא הוא ואין למולו שהוא מעשה חול(ולרמ""א מוטב לקוברו למחר כדי למולו ג""כ). וי""ח דאיתרע חזקתו במיתה. ד. מותר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקכו סז עד סוף תקכז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"כתוב שני הטעמים שעליהם נשען עיקר היתר עשיית מלאכות ביו""ט לצורך שבת. הנפקא מינה ביניהם ואיך קי""ל למעשה."	"א. הואיל ומיקלעי אורחים וחזי ליהו ומה""ת שרי. ב. צרכי שבת נעשים ביו""ט מה""ת. נפ""מ אם מותר לבשל בסמוך לחשכה שלא יהיה מוכן לאורחים. קי""ל כהנך שיטות דתלוי בהואיל. ובשעת הדחק או ביו""ט ב' אפשר לסמוך על שא""ר שס""ל טעם שני.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקכו סז עד סוף תקכז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מהו לערב ע""ת א. בספק חשכה, ב. אחרי קבלת שבת של ציבור, ג. אחרי קבלת שבת של עצמו, ד. אחרי הדלקת נרות. ה. אחרי תפלת יחיד. ו. אחרי תפלת ציבור."	"א. מותר. ב. אינו יכול דלא כט""ז. ג. בקבלה בספק חשכה מסתפק המ""ב דאפשר קבלתו היא לודאי. ד. מסתפק הבה""ל אם ביו""ט מקבלת שבת בהדלקה ואף אם מקבלת אפשר דדינו כקבלת יחיד בלבד. ה. הגר""ז מחמיר. ו. לא מהני.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקכו סז עד סוף תקכז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מה הדין אם עירב בפת בלבד. ב. בפחות מכביצה. ג. בתפוחי אדמה. ד.בדג מלוח. ה. בקומפוט תפוחים. ו. בתבשיל שהוכן לצורך אכילת ערב יו""ט."	"א. לא מהני לתבשיל וי""א דמהני מיהא לפת. ב. מהני בכזית. ג. לא מהני שעה""צ. ד. אם אינו כבוש לא. ה. אם אין דרך ללפת לא. ו. מהני אלא דמצוה מ""ה להכין לכבוד שבת.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקכו סז עד סוף תקכז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"האם גדול העיר מברך על העירוב שמניח עבור בני העיר ששכחו. ב. האם רשאי הגדול לזכות העירוב גם עבור מי שאינו רוצה להניח עירוב. ג. מי שבא ביו""ט מחוץ לעיר משום פיקוח נפש האם רשאי לסמוך על עירוב של גדול העיר."	"א. בה""ל מסתפק בזה כיון שיתכן שלא יצטרכו לו. ב. למחבר אינו רשאי ויש פוסקים שחולקים אם סומך עליו בקביעות, למעט מי שרגיל לערב בעצמו ואח""כ פשע. ויתכן שאפשר להקל משום שמחת יו""ט. ג. אם התנה עליו להדיא סומך.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקכו סז עד סוף תקכז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"האם מברך קודם הזיכוי לחברו. ב. האם אמירת בהדין וכו' מעכבת. ג. שליח המערב עבור בעה""ב האם מברך. ד. האם סומך בשבועות על עירוב שעשה בפסח או על עירוב של יו""ט א' לשמע""צ. ה. על עירוב שהכין כמה ימים לפני יו""ט. ו. הזכיר בישול ולא הזכיר אפייה האם מעכב."	"א. מברך אחרי הזיכוי. ב. מחלוקת ג. למ""ד דאמירה לא מעכבת אינו מברך. ד. לכתחילה לא ובדיעבד סומך. ה. לכתחילה לא. ו. לכתחילה עדיף בעריו""ט ממש. ו. למ""ד דאמירה מעכבת גם זה מעכב.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקכו סז עד סוף תקכז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"הניח ע""ת והוצרך להתענות ביו""ט (כגון תע""ח) האם רשאי לבשל לאחרים. ב. לא הניח ע""ת מה תקנתו קודם סעודה. ג. לא הניח ע""ת ועבר או הערים ובישל ב' קדרות שלא לצורך יו""ט האם מותר לאוכלו בדיעבד.<br>ד. אשה המתגוררת בביתו או משרת הגר אצלו האם טעונים עירוב לעצמם."	"א. לדעת רמ""א אסור לדעת האחרונים שרי כיון שאינו אלא מפני שאינו אוכל. ב. יבשל הרבה בקדרה א' ויותיר לשבת. וי""א שמותר לבשל כמה קדרות מכמה מינים ויאכל מכל אחת, ואם אינו טועם מכ""א י""א שאסור שניכר הערמה, וראוי להחמיר. ג. מותר ואם הערים אסור. ד. אשה הגרה אצלו צריכה עירוב ומשרתו שאוכל אצלו בקביעות מסתפק הבה""ל.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקכו סז עד סוף תקכז		מאגר
